ארון בגדים – הרהיט שהכריע בהחלטה
החלטתי שהגיע הזמן שאעבור דירה. גרתי בדירה שלי מספר שנים והיא כבר הייתה קטנה ולא נוחה עבורי: מה שנוח בתקופת ההתמחות אינו נוח יותר כאשר עוברים לעבודה בעולם האמיתי. התחלתי לחפש דירות וזו משימה לא פשוטה, על אחת כמה וכמה כאשר צריך לבצע אותה בתל אביב. לצערי הביקוש בתל אביב הוא גדול ועוד לפני שדירה מתפרסמת היא נחטפת. האסטרטגיה בחיפוש דירות בתל אביב צריכה להיות כך שבודקים באתרים מספר פעמים ביום וברגע שמתאפשר ניגשים לראות את הדירה ומחליטים לפי תחושת בטן בו במקום. לא סתם חיפוש דירות נעשה בדרך כלל כחודש לפני שמסתיים החוזה
פשוט אין טעם לחפש קודם. ידעתי שתהיה לי בעיית ריהוט משום שרוב הריהוט שהיה לי היה שייך לדירה שגרתי בה ולכן כאשר חיפשתי דירה חיפשתי גם אפשרות לרכוש במעמד החתימה על החוזה מיטה, ארון בגדים ותנור. ראיתי פרסום של שתי דירות באזור שהייתי מעוניינת בו והצלחתי לתאם את הביקור בהן אחת אחרי השנייה. הדירה הראשונה הייתה משופצת יותר, היה בה ארון בגדים מובנה בחדר השינה ועם הדרה נמסרה גם הספה בסלון. הייתה אפשרות לרכוש את התנור במטבח ואת המיטה והלכה למעשה הדירה הייתה מושלמת. לפני שאמרתי לבעל הבית שאני רוצה את הדירה עם כל הריהוט בה, לרבות הארון בגדים, החלטתי לקפוץ לדירה השנייה על מנת להתרשם
הלכתי לדירה השנייה אשר הייתה יפיפייה והיו בה גם כן רהיטים שהייתי זקוקה להם כמו ספה גדולה בסלון, מכונת כביסה ומקרר אבל לא היה בה ארון בגדים. ולכן, על אף שהדירה השנייה הייתה נהדרת החלטתי לבחור בדירה הראשונה היכן שהיה ארון בגדים מובנה וכך חסכתי לעצמי את העלות של ארון בגדים חדש, ההובלה שלו וההרכבה שלו. חזרתי לדירה הראשונה אחרי חצי שעה ומיד אמרתי לבעל הבית שאני רוצה לחתום על החוזה. לא ראיתי שום טעם להתמהמה. מיד החלפתי פרטים עם בעל הבית וביקשתי שישלח לי חוזה שכירות לעיון. השתעשעתי עם המחשבה שמה שגרם לי להכריע ולבחור בדירה היה ארון בגדים ותו לא.
